כסף משנה על משנה תורה, הלכות כלים ד׳:א׳

מהדורה: תורת אמת 363

« כסף משנה על משנה תורה, הלכות כלים ג׳:ח׳ כסף משנה על משנה תורה, הלכות כלים ד׳:ב׳ »

1 משנה תורה, הלכות כלים פתח ↗

שָׁלֹשׁ מִדּוֹת בִּכְלֵי עֵץ שֶׁאֵינָן עֲשׂוּיִין לְקַבָּלָה. כָּל כְּלִי עֵץ הֶעָשׂוּי לְתַשְׁמִישׁ אָדָם בִּלְבַד כְּגוֹן הַסֻּלָּם טָהוֹר וְאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה כְּלָל וְלֹא רִבּוּהוּ חֲכָמִים לְטֻמְאָה. וְכָל כְּלִי עֵץ הֶעָשׂוּי לְתַשְׁמִישׁ הַכֵּלִים וְהָאָדָם כְּגוֹן הַשֻּׁלְחָן וְהַטַּבְלָא וְהַמִּטָּה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מְקַבְּלִין טֻמְאָה. וּמִנַּיִן שֶׁהֵן לְתַשְׁמִישׁ אָדָם וְתַשְׁמִישׁ מְשַׁמְּשָׁיו שֶׁהֲרֵי מַנִּיחַ הַקְּעָרוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן וְהַכּוֹסוֹת עַל הַטַּבְלָא וְהַמַּצָּעוֹת עַל הַמִּטָּה. וְכָל כְּלִי עֵץ הֶעָשׂוּי לְתַשְׁמִישׁ הַכֵּלִים בִּלְבַד שֶׁהֲרֵי הוּא מְשַׁמֵּשׁ מְשַׁמְּשֵׁי אָדָם אִם לֹא הָיָה מְשַׁמֵּשׁ אֶת הַכֵּלִים אֶלָּא בִּשְׁעַת מְלָאכָה בִּלְבַד הֲרֵי זֶה טָהוֹר מִכְּלוּם כְּגוֹן מְנוֹרָה שֶׁל עֵץ שֶׁמְּשַׁמֶּשֶׁת הַנֵּר בִּשְׁעַת הַדְלָקָה, וְכַן וְהוּא כְּלִי שֶׁמַּנִּיחִין תַּחַת הַכֵּלִים בִּשְׁעַת מְלָאכָה, וְהַדְּפוּסִין כֻּלָּן. וְאִם הָיָה מְשַׁמֵּשׁ אֶת הַכֵּלִים בִּשְׁעַת מְלָאכָה וְשֶׁלֹּא בִּשְׁעַת מְלָאכָה הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל טֻמְאָה כְּגוֹן כִּסּוּי הַקַּפָצָה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ וְתִיק הַסַּיִף וְהַסַּכִּין וְהָרֹמַח וְהַמִּסְפָּרִים וְהַתַּעַר וְהַמִּכְחוֹל וְהַמִּכְתָּב וּבֵית הַכּוֹחַל וְתִיק טַבְלָא וּסְקוּרְטִיָא וּבֵית הַחִצִּים וּבֵית הַפַּגוֹזוֹת וְתִיק חֲלָלִים כָּל אֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן אֶלָּא מְשַׁמְּשֵׁי כֵּלִים מְקַבְּלִין טֻמְאָה שֶׁהֲרֵי הַכְּלִי צָרִיךְ לָהֶן בִּשְׁעַת מְלָאכָה וְשֶׁלֹּא בִּשְׁעַת מְלָאכָה. אֲבָל כִּסּוּי קַמַטְרָא וְכִסּוּי תֵּבָה וְכִסּוּי טֶנִי וְהַמַּכְבֵּשׁ שֶׁל חָרָשׁ וְהַכִּסֵּא שֶׁתַּחַת הַתֵּבָה וְהַקְּמָתִין שֶׁלָּהּ וְהַקֵּלֶב שֶׁבּוֹנִין עָלָיו תִּיק הַסַּפָּר וּבֵית הַנֶּגֶר וְהַמַּנְעוּל וְהַמְּזוּזָה וְתִיק נְבָלִים וְהַכִּנּוֹרוֹת וְהַקֵּלֶב שֶׁל גּוֹדְלֵי מִצְנֶפֶת וּדְפוּס שֶׁל תְּפִלִּין וְסוּס שֶׁל עֵץ שֶׁל זֶמֶר שֶׁמְּשַׂחֲקִין בּוֹ וּרְבִיעִית הַמְּקוֹנֶנֶת וּגְנוֹנַת הֶעָנִי וְסָמוֹכוֹת הַמִּטָּה וְנַקְלִיטֵי הַמִּטָּה וַחֲמוֹר שֶׁתַּחַת הַמִּטָּה כָּל אֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן טְהוֹרִין מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְשַׁמְּשֵׁי הַכֵּלִים בִּשְׁעַת מְלָאכָה בִּלְבַד:

2 משנה תורה, הלכות כלים פתח ↗

מַלְבֵּן הַמִּטָּה אִם הָיָה מְלֻבָּשׁ בְּפִיקוֹת וְיֵשׁ לוֹ רַגְלַיִם שֶׁמְּחַבְּרָן עִם הַמִּטָּה הֲרֵי זֶה מִתְטַמֵּא עִם הַמִּטָּה שֶׁהֲרֵי נוֹתְנִין אוֹתוֹ בִּפְנֵי הַמִּטָּה וַהֲרֵי הוּא כְּאֶחָד מֵאֵיבָרֶיהָ. נְתָנוֹ עַל שְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת וַהֲרֵי הוּא גָּבוֹהַּ עַל הַמִּטָּה אַף עַל פִּי שֶׁמְּסֹרָג בַּחֲבָלִים הוֹאִיל וְאֵין לוֹ רַגְלַיִם טָהוֹר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִמְּשַׁמְּשֵׁי הַכֵּלִים בִּשְׁעַת מְלָאכָה בִּלְבַד כְּמַלְבְּנֵי בְּנֵי לֵוִי שֶׁתּוֹלִין בָּהֶם כִּנּוֹרוֹתֵיהֶן וּכְלֵי הַשֵּׁיר שֶׁהֵן טְהוֹרִין:

3 משנה תורה, הלכות כלים פתח ↗

מַכְבֵּשׁ שֶׁל שְׁכַּף שֶׁמּוֹתֵחַ עָלָיו אֶת הָעוֹר טָהוֹר מִפְּנֵי שֶׁמַּנִּיחַ עָלָיו אֶת הָאֶבֶן בַּמָּקוֹם הֶחָקוּק שֶׁיֵּשׁ בּוֹ וּמְשַׁמֵּשׁ עָלָיו וְנִמְצָא עָשׂוּי לְשַׁמֵּשׁ אֶת הַכֵּלִים בִּשְׁעַת מְלָאכָה וְאֵינוֹ מִתְטַמֵּא מִשּׁוּם קִבּוּל שֶׁהֲרֵי הֶחָקָק שֶׁבּוֹ עָשׂוּי לְהִתְמַלְּאוֹת בְּאֶבֶן:

4 משנה תורה, הלכות כלים פתח ↗

חִפּוּיֵי הַמִּטָּה טְהוֹרִין וְכֵן כָּל הַחִפּוּיִין בֵּין שֶׁהָיוּ שֶׁל עֵץ אוֹ שֶׁל עֶצֶם אוֹ שֶׁל עוֹר אוֹ שֶׁל מַתֶּכֶת טְהוֹרִין שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא יא לב "אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מְלָאכָה בָּהֶן" פְּרָט לְחִפּוּיֵי הַכֵּלִים. וְכֵן כְּלֵי עֵץ אוֹ עֶצֶם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן בֵּית קִבּוּל שֶׁצִּפָּם בְּמַתֶּכֶת טְהוֹרִים וְאֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה מֵאַחַר שֶׁצִּפָּם בִּטְּלָן וְהַצִּפּוּי עַצְמוֹ טָהוֹר כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

4 שו"ת מהרש"ם חלק א פתח ↗

אך לפמ"ש בא"ז הל' כלאים סי' ד"ש דבאיסטמא מטמא בשרץ משום דהוי תכשיט י"ל דמטמא גם בג"א ועכ"פ בנ"ד שאינו בגד י"ל דבעי' ג"ט וכמ"ש אך לפמ"ש במש"א פכ"ד דכלים מי"ב דלא תליא בעשירות ועוני אלא אם הוא מצניע חתיכה של ג"א או משליכו י"ל דבנ"ד שהם לוקחים תתיכה זו לתשמיש דינם כעשירים ואולם הנה עוד יש לדון בזה דכיון דקובעו ומחברו לפשוטי כלי עץ מתבטל לגבי גוף הכלי וגדולה מזו דעת הר"מ בפיה"מ פי"א דכלים מ"ד גבי קלוסטרא של עץ ומצופה במתכות דטהור ובפי' הרא"ש תמה עליו מש"ס סוף חגיגה וע' בכ"מ פ"ד דכלים ה"ד בשם ר"י קורקס באורך בזה וע' בר"ש רפכ"ב דכלים ותוי"ט שם דס"ל דבשני מינים אינו כן וע"ע בתוי"ט שלהי חגיגה ובפי' חרדים שעל הירושלמי רפ"ח דברכות ה"ג ומל"מ פ"ד ופ"ו ופ"י דכלים וע' בשע"ת לאו"ח סימן תר"ע שרמז למ"ש בפי' ז"א על הפסיקתא בזה ובנ"ד שאיננו ציפוי לכל הכלי עץ רק כרוך סביב ראשו במקום כניסתו לנקב לכ"ע נראה דע"י חיבורו בדבק להעץ מתבטל לגבי העץ ונפקע טומאתו כיון שנעשה בו שינוי מעשה וכדקיי"ל גבי בית שסככו בזרעים דמהני שינוי מעשה לבטל טומאתו ועתוס' ב"ב י"ט ע"ב ד"ה ותיפוק ותוס' סוכה י"ג ע"ב ד"ה אם וכו' ועוד שהרי מבואר בפי"ג דכלים מ"ו דמתכות המשמש את העץ טהור וכ"פ הרמב"ם פ"ד מכלים הל' ה' אך לפמ"ש הכ"מ סופ"ד מכלים ה"ח דדוקא בנעשה לנוי לבד מקרי משמש העץ יש לפקפק בזה וע' תשו' פרשת מרדכי חיו"ד סי' י"ז אות ב' אכן עוד יש לדון בנ"ד דכיון שהוא מין היוצא מן העץ דינו ככלי עץ וע' רמב"ם פ"א מכלים הי"ג:

4 חגיגה פתח ↗

וְתִיפּוֹק לִי דִּכְלִי עֵץ הֶעָשׂוּי לְנַחַת הוּא, וְכׇל כְּלִי עֵץ הֶעָשׂוּי לְנַחַת לָא מְטַמֵּא. מַאי טַעְמָא — דּוּמְיָא דְשַׂק בָּעֵינַן: מָה שַׂק מִיטַּלְטֵל מָלֵא וְרֵיקָם — אַף כֹּל מִיטַּלְטֵל מָלֵא וְרֵיקָם!

1 שלש מדות בכלי עץ וכו'. תוספתא פי"ג דכלים.

2 ומ"ש וכל כלי עץ העשוי לתשמיש הכלים בלבד שהרי הוא משמש משמשי אדם וכו'. במשנה פי"ו דכלים.

3 ומ"ש כגון מנורה של עץ וכו'. בתוספתא פרק י"ג דכלים ובת"כ שם הקולב והמנורה והנחותא מפרש רבינו בפי' המשנה פרק י"ו דכלים נחותא היא חתיכת עץ תושם תחת הכלים תושבת להם וכאן פי' שהוא כלי שמניחים תחת הכלים, וקולב פי' שהיא הדפוס וכן הוא בלשון ערב.

4 ומ"ש כגון כיסוי הקפצה וכו' עד בשעת מלאכה בלבד. משנה פי"ו דכלים:

5 וכתב הראב"ד והקלב שבונים עליו תיק לספר א"א לא ידעתי מהו זה וכו'. ואני אומר שרבינו כתב שזהו אנגלין של ספר השנוי שם במשנה. ומ"ש אבל מנו אותן בת"כ כבר כתבתי שרבינו מפרש שקולב הוא דפוס בלשון ערב ולכן כלל כל הדפוסים בלשון קלב ובמשנה קרא לדפוס של תיק אנגלין של ספר ולדפוס של מצנפת אימום של גודלי מצנפות ולדפוס התפילין תפוס של תפלה:

6 כתב הראב"ד מפני שהם משמשי הכלים א"א יש מאלו הרבה מפני שהכלים עצמם משמשים עם הקרקע וכו'. ורבינו סובר שאין צורך לזה מאחר שהם משמשי הכלים בשעת המלאכה בלבד:

4 מנחות פתח ↗

מִכְּלָל דְּשֻׁלְחָן בַּר קַבּוֹלֵי טוּמְאָה הוּא? כְּלִי עֵץ הֶעָשׂוּי לְנַחַת הוּא, וְכׇל כְּלִי עֵץ הֶעָשׂוּי לְנַחַת – אֵין מְקַבֵּל טוּמְאָה.

4 שו"ת מהרש"ם חלק ב פתח ↗

כג עוד עלה בלבי לדון בזה עפמש"ל אות כ"א דסתם בגדים משמע כל בגדים ומכ"ש דמ"ש בתחלת הצוואה הוני ורכושי דודאי הכונה כל הוני ורכושי וא"כ הגם דקיי"ל דהיכי דפרט אח"כ אין בכלל אלא מה שבפרט גם בלשון השטר וכמ"ש בנימוק"י הובא בש"ך ח"מ סוס"י ס"ו ס"ק קל"ח אבל בנ"ד הרי בחלק הונו שיקחו מהם גם בנותיו פרט מתחלה ואח"ז פרט כי הבית שייך רק לבניו א"כ הדיוקים סותרים זא"ז דאי נימא דכלי כסף וזהב שאין בהם א"ט דוקא קחשיב משמע דאותן שי"ב א"ט שייכים להבנים ומדפרט אח"כ השייכים לבנים משמע להיפוך וא"כ אף דבכה"ג אזלי' קולא לנתבע כמ"ש בתשו' הרא"ש שבטוח"מ סי' רכ"ה וע' תשו' ח"צ סי' ס"א שהוכיח דיש לדון כפי דיוקא דרישא והביא ראי' מתוס' פסחים דף ח' וכ"ה במהרי"ט ח"א סי' קל"א אבל בשו"ת גא"י חח"מ סי' נ"א דחה ראיית הח"צ והוכיח להיפוך דדיוקא דסיפא עיקר אבל הדבר פשוט דכל זה היכי דא"א להשוות הסתירה אבל היכי דאפשר להשוותן אפי' בדוחק אמרינן כן כמ"ש הסמ"ע סי' מ"ב סק"י ואף דהש"ך פקפק עליו מ"מ בתשו' ח"צ סי' ד' ובכנה"ג ועט"צ שם פסקו כהסמ"ע ומכ"ש היכי דאפשר להשוותן בלא דוחק לכ"ע גם להוציא ממון עושין כן כמ"ש הרשב"א ומהרי"ק שבב"י שם וע' תשו', ח"ס סי' ט"ו וע"ע תשו' מהרי"ק שרש י' ושרש צ"ז ובקה"י לב"א סי' תשע"ח בשם ר"ש הלוי בזה וא"כ בנ"ד דאפשר להשוות ולומר דגם אותן שקבוע בהם א"ט בכלל סתם כלי כסף וזהב פשיטא דיש לדון כן אבל יש לפקפק בזה כיון דאיכא עוד בגדים וכלי הבית שלא נחשבו בהצוואה ובודאי שייכים לבנים בלבד א"כ אין ראי'. אבל מ"מ נראה מדסיים שמובטח שיעשו רצונו בלא שום שינוי מדנקט שום שינוי אתי לרבות גם מה שיש קצת ספק בהלשון וכמ"ש כה"ג בטור אה"ע סי' ל"ט דאם קדשה ע"מ שאין עלי' נדרים דוקא ג' נדרים הוי קפידא אבל שאר נדרים מקודשת אבל אם אמר ע"מ שלא יהא עלי' שום נדר אפי' נדר כל שהוא בכלל וכה"ג מבואר בשו"ת שב"י ח"ג סי' פ"ג בדין תקנה שעשו שלא לקבל רב שיש לו קרובים והעלה דדוקא קרובים הפסולים בכלל. אך אם כתבו שלא לקבל רב שיש לו שום קרוב כולן בכלל אפי' הרחוקים הרבה כמו בגיטין ע"ש וה"נ בנ"ד אתי לרבות שלא יעשו שום שינוי אפי' מה שיש קצת ספק אם הוא בכלל. וכה ראיתי בתשו' הגאבדק"ק הרימלוב שהביא מתוס' שבת דף נ"ז ע"ב ד"ה ואין מטמאהו כו' בשם ערוך דאיסטמא חתיכה של בגד מוזהב וקבועין בו א"ט ומרגליות ואינו מטמא בנגעים שאין הבגד עיקר אלא הזהב וא"ט ומה"ט אין בה משום כלאים וחזר ודחה דהתם דהציפוי הוא זהב אזלינן אחר הציפוי כדאי' בחגיגה ד' כ"ו ורמב"ם פ"ד מכלים והנה מ"ש מחגיגה דף כ"ו אדרבא שם מוכח להיפוך וכמה נדחקו מהר"י קורקס שבכ"מ שם ותוי"ט שלהי חגיגה בישוב ד' רמב"ם ומשנה ערוכה בפי"א דכלים מ"ד קלוסטרא טמאה ומצופה טהורה ופי' הר"ש ורא"ש דבתר עיקר הכלי אזלינן וע"ש בר"ש מ"ו ומ"ז עוד בזה וע' מל"מ פ"ו דכלים הט"ו ובפ"י הלכה י"א אבל מצאתי בתוס' יומא דף ע"ב ע"א ד"ה שמעמידין דמוכח ג"כ דבעלמא הציפוי המעמיד עיקר רק בשלחן גלי קרא דכלי עיקר והציפוי בטל ע"ש וצ"ע אבל לענין נגעים הלא בעורות חי' שבים טהור ואם חיבר חוט כ"ש טמא כדאי' בפי"א דנגעים ורמב"ם פ"ג מט"צ הל' ה' אך דבאמת אזלי' אחר הנראה כמ"ש בפי"א דנגעים שם ורמב"ם פי"ב ה"י אבל בברייתא שם מפורש דגם בכלאים הדין כן ובע"כ דהוא ג"כ מטעם הנ"ל וכמ"ש התוס' שם וצ"ל דשם הזהב וא"ט הם המעמידין הבגד או דהתוס' לשי' דבכל דכותי הציפוי עיקר אבל ד' התוס' צע"ג דהמעיין בערוך ימצא מפורש דהתם טעמא לפי שאינו ארוג ולא שתי וערב לכן א"ב כלאים ונגעים א"כ אדרבא מוכח דהבגד עיקר מדהוצרך לומר טעמא משום דאינו ארוג ולא שתי וערב דאל"כ הול"ל בפשי' משום דבטל לגבי הא"ט ומרגלית ונראה דהתוס' הי"ל גי' בערוך שהי' מוזהב ולכן שפיר כתב דבטל לגבי הזהב המצופה אבל בערוך שלפנינו איתא שאין בו כסף וזהב רק א"ט ומרגליות קבועים בו ולכ"ע לא בטל לגבייהו ולכן הוצרך הערוך לטעמא שאינו ארוג אבל מ"מ ד' הערוך צ"ע דכיון שכתב שם דהבגד צבוע א"כ הרי בגדי' צבועי' א"ב דין נגעים ולמ"ל לטעמא דאינו שו"ע ומצאתי בא"ז הל' כלאים סי' ד"ש שהעתיק ג"כ דין אסטמא וד' הערוך שהוא מן תכשיט של צבעונים וכ' בתחלה טעמא משום שאין הבגד עיקר כ"א א"ט ומרגליות אינה מטמאה בנגעים וא"ב משום כלאים דאינו עשוי אלא לחבר הזהב עם הא"ט ומרגליות אך בערוך עצמו ביאר טעמא מפני שאינו אריג ולאו שו"ע הוא והאריך בזה והוא תשו' רשב"א ע"ש ויל"ע מהא דשבת דף נ"ט ע"ב כלולא וכו' דבאריקתא פליגי רו"ש איזהו עיקר וע"ש בר"ש דהיינו רצועה של בגד ובו זהב וא"ט וקיי"ל דבגד עיקר וראיתי במכתב הגאון מלבוב ז"ל שהציעו לפניו ראייתי מחשן ואיפוד הנ"ל והשואל פקפק עלי' מציץ דנקרא בגדים והגאון הנ"ל חזר וקיים ראייתי עפ"ד הא"ע שהבאתי. אבל באמת ראייתי אינה מדנקרא בגד רק מדנקרא זהב וא"כ אין קושי' כלל מציץ אבל בכ"ז צדקו דברי הגאון הנ"ל וכבר הבאתי גם דברי בסה"ט ומג"ע בזה אבל פלא בעיני מדוע לא הביא ד' תוס' נזיר ושאר מקומות שהבאתי לעיל ובתשובתי מאז וכפי הנראה לא סיימוה קמי' דמרי:

« כסף משנה על משנה תורה, הלכות כלים ג׳:ח׳ כסף משנה על משנה תורה, הלכות כלים ד׳:ב׳ »